עצי ברוש מהלכים עלינו קסם. הם חלק מנופי ילדותנו וגם חלק מותיקי העצים במושבה הגרמנית בירושלים ובגינה הקהילתית שלנו. בגינה שלושה עצי ברוש, שניים ותיקים מאד ואחד צעיר יותר. שני הברושים הותיקים ממוקמים סמוך לכניסה לגינה מרחוב המגיד ומשמשים, האחד כמוקד מידע איך לשמור על עצים בירושלים והשני כתמיכה במתקן של "בית מלון לחרקים".
לא רחוק מהגינה, ברחוב עמק רפאים, עמדה עד לאחרונה שדרת ברושים ותיקים שהיו חלק מהנוף הקסום של הרחוב והשכונה. כמה הצטערנו כאשר מתכנני הרכבת הקלה החליטו שיש לגדוע את שדרת הברושים עבור פרויקט הרכבת הקלה למרות מחאות והתנגדויות אין ספור של תושבים. לזכר הברושים פרסמה לאחרונה (ספטמבר 2025) המשוררת נועה שקרג'י שיר "קינה על הברוש". הגנן הנזכר בשיר הוא ידיד הגינה, פרופ' אריאל הירשפלד, שגר ממש ליד שדרת הברושים ז"ל. אלה מילות השיר:
לצד העצב על אובדן שדרת הברושים בשכונה, אנחנו ממשיכים לשמור ולטפח את הברושים בגינה הקהילתית – אלה הברושים בשעת בוקר מוקדמת:
ואם לא די בכך, ממש לאחרונה חגגנו יום הולדת לאחת מפעילות הגינה, והיא הזמינה לגינה את בתה, שהיא מנצחת מקהלות מקצועית, ללמד את חבורת פעילי הגינה לשיר יחד כמקהלה את שירם של אהוד מנור ואריאל זילבר, "הברוש":
תודה אמנון היקר,
בכלל – הדיבור על עצי הברוש; העדים הירוקים העתיקים של חיי ירושלים, אחים לזיתים ולאורנים.
ובפרט – הזיכרון לברושי עמק-רפאים שהיו ליד ביתי; שהיעדרם מתנה מידי שעה, שוב ושוב, את האדישות האטומה של הבטוחים בתועלתה של תוכנית הרק״ל.