ביום חמישי, 23 בדצמבר 2021, ארחנו בגינה את הסופרת מירה מגן שספרה על הקונפליקט והאתגר בחייה וביצירתה בין העולם הדתי לחילוני. הסופרת מירה מגן גרה בירושלים ובין ספריה, שכתובים ברגישות עם עושר דימויים מקורי: וודקה ולחם, מיכאלה, אחותו של הנגר, עינים כחולות מדי, אל תכה בקיר, כפתורים רכוסים היטב, בשוכבי ובקומי, אשה.
ההיכרות עם מירה מגן התחיל לפני כשנה כשנפגשנו בגינה, לגמרי במקרה, ונמשך במייל הבא שכתבה לי יומיים לאחר מכן:
"סיורנו בגינה שלשום ריגש אותי מאד. ימים לא פשוטים עוברים עלינו כולנו בחודשים האחרונים, נראה לי שמיותר להרחיב את הדיבור, הדברים ידועים, באשר נפנה אי שקט עד איום קיומי ממשי, בימים כמו אלה אדם מחפש לו נקודות אור ונחמה להיאחז בהן. והנה, הלכנו לתומנו להציץ בגינתכם והיינו בבחינת הציץ ונפעם. מפעל שוחר טוב, מחמם לב, מכוון אל היפה והמחבר. הגינה מרהיבה, מחכימה ומרחיבה לב. תבורכו על כול הטוב הזה. אשמח לבוא ולשוחח על נושא קרוב ללבי, כפי שאמרתי לך, אין לי הרבה מה לתרום בכול הקשור ל"בוטניקה וספרות", אף שאני באה מבית שהוציא את לחמו מן האדמה".
המפגש עם הסופרת מירה מגן היה ראשון בסדרת מפגשים שנקיים בגינה בנושאי ספרות, מוזיקה ושירה.
הנה תמונה מהמפגש:
